קוסטה דל סול

קוסטה דל סול – Costa del Sol הינו אזור "חוף השמש" משתרע לאורך כל החוף המזרחי, לחוף הים התיכון, עד לגיברלטר. זוהי הריביירה של ספרד, אזור נופש, חוף, קיט, מלונות פאר, וכל ההווי הכרוך בחוף רחצה בעיקר לתיירים. אזור החוף תחום ממערבו בשתי שרשראות הרים, הרי מיחאס והרי רונדה. למעשה כל החוף הוא שורה ארוכה של כפרים, שהפכו להיות אתרי נופש לתיירים. היום כל העיירות האלה הפכו להיות חוף רצוף וכמעט אין אפשרות להבחין בין עיירה לעיירה. שפע של בתי מלון, אתרי קייט, סופרמרקטים, חנויות שונות. החוף כולו הוא ריביירה אחת גדולה, וכל הקיץ האזור שוקק חיים. בין העיירות הבולטות נמנה את מיחאס, שהיא אמנם אינה יושבת על חוף הים, אבל יש לה רצועת חוף משלה; אלמונייקאר (Almunecar); אסטפונה (Estepona); פואנחירולה (Fuengirola); מרבייה (Marbella); נרחה (Nerja); פוארטו באנוס (Puerto Banus); טורמולינוס (Toremolinos); בנלמאדנה (benalmadena); בוריאנה (Burriana) וגם מלגה נכללת באזור קוסטה דל סול.

מלחמות הפרים

אחת האטרקציות החשובות לתיירים היא מלחמות הפרים, ולאורך האזור, ביישובים שונים, יש כמה ארנות (Arena, זירה), המקיימות את המופעים בעיקר בעונת התיירות. לא רק תיירות יש כאן, גם חקלאות. מגדלים הרבה אלוני שעם, שמתחתיהם רועים הפרים, שאותם שולחים למות בארנה.
בקורידה יש כללים קבועים הנשמרים בקפדנות זה מאות שנים. הקהל המקומי מכיר אותם היטב ולוקח חלק פעיל בכל חלק של הקורידה. בכל מופע שישה סיבובים, שלושה מטדורים שכל אחד מבצע שני מופעים. הקהל זורם לארנה לקול צלילי התזמורת המשמיעה מחרוזת מנגינות פסה דובלה. הכרטיסים מתחלקים לשני סוגים: סול (שמש) הם הזולים, סומברה (צל) הם היקרים. כל קורידה מתחילה בטקס שבו כל המשתתפים עושים סיבוב סביב הארנה לקול תשואות הקהל, בעיקר אם יש שם מטדור חביב על הקהל. מכניסים את הפר, שכבר מרגיזים אותו מראש על ידי דקירות. נכנסים ארבעה זוטרים בעלי גלימות ורודות, שמוסיפים להרגיז אותו עם קריאות אולה והנפת הגלימות. הם יוצאים ונכנסים שני פיקדורים רכובים על סוסים משוריינים. הם תוקעים בעורפו חניתות ארוכות. הרבה פעמים מתנפל הפר על הסוס ותוקע בו את קרניו. לצורך זה משריינים את הסוס. כשהם עוזבים נכנסים שני בנדליירים עם סכינים צבעוניים דמויי חץ. כל אחד מהם תוקע שני סכינים בעורף הפר.
ורק אז נכנס המטדור, לבוש בבגדיו המסורתיים, עושה סיבוב לקול תרועות הקהל, מעיף את כובעו ומתחיל את מלאכתו. חלקו הראשון הוא מעין ריקוד מוות עם הפר, בתנועות מסוגננות להפליא, לצלילי התזמורת.
בחלק השני והאחרון משתררת דומיית מוות וכולם נכנסים למתח היסטרי. הוא נועץ את החרב בנקודה מדוייקת בעורף הפר. הקהל מריע כשהפר נופל. לפעמים הוא צריך לחזור על הדקירה, אבל זה לא קורה למטדורים המנוסים. התזמורת מנגנת, נכנסים עם סוסים מקושטים וגוררים את גווית הפר, לא לפני שהמטדור קוטף לעצמו את אזנו. המטדור עושה סבוב נצחון, הקהל מריע ומשתולל, צועק אולה, מנופף מטפחות לבנות, זורק פרחים, מניפות, כובעים, צעיפים. המטדור מרים וזורק בחזרה לתוך הקהל. כך מביעים הערצה ואהבה למטדור. כשהוא יוצא באים השמשים לגרף את החול בזירת הארנה ולהכין את הזירה לקרב הבא. (אשכי הפר הם מאכל תאווה במסעדות יוקרה).
מלחמת פרים – הרג סתמי או אמנות? הנושא מאוד שנוי במחלוקת והיום, על פי ערכי ה-PC, צריך להגיד שזה גועל נפש והתעללות בפרים המסכנים. אבל יש להציג גם זווית ראייה אחרת (מיליוני ספרדים לא טועים): זוהי אמנות, מסורת בת מאות שנים, המייצגת את מלחמתו של האדם באיתני הטבע, המיוצגים כאן על ידי הפר (בן בקר שאינו מסורס). גם בתרבויות עתיקות רבות אחרות מסמל הפר כוח איתנים הנלחם באדם. המטדור מבצע בטקס ההריגה ריקוד של ממש – האדם מול המוות. הריקוד מסוגנן להפליא ותנועותיו מדוייקות ונלמדות בקפידה, משמרות מסורות עתיקות. כדאי לנסות לראות את כל הקורידה מזווית אחרת – אמנותי ומסורתית, ולהנות מכל תנועה המתבצעת בה.

מקומות בקוסטה דל סול

מרבייה – Marbella הינה עיר יוקרתית ועשירה, שתושביה הגיעו למקום מכל קצווי תבל, ביניהם נסיכים, שחקנים וסתם עשירים. בתם של מלאני גריפית ואנטוניו בנדרס נולדה כאן. בחפירות שנערכו במקום נתגלו שרידים כנעניים, רומים ומוסלמים. במעגן עוגנות סירות שדגליהן מעידים אודות ארץ מוצאן. ברחובות הצרים ניתן לראות חנויות יוקרתיות, מסעדות, בארים, מקומות להאזנה למוזיקה וצפייה במופעים, ולפעילות ספורטיבית מגוונת.
נרחה – נחשב בעיני רבים לכפר הלבן היפה ביותר בקוסטה דל סול. הכפר בנוי על מדרונות ההר ומשתפל לעבר החוף. נקודת המשיכה של נרחה היא הצוק.
פואנחירולה – העיר פואנחירולה שוכנת 25 ק"מ ממלגה, מספר תושביה גדל מאד במהלך השנים. בשנת 1960 היה זה כפר שהיו בו כ-8,500 תושבים.
בנאלמאדנה – אחד מכפרי הנופש של קוסטה דל סול. מיסודו כפר לבן קטן שהיום הוא ליבה העתיק של העיירה, שמכנים אותו אל פואבלו (הכפר).

עוד בנושא

חוויה באנדלוסיה מתחילה כאן