קורדובה – Cordoba

קורדובה – Cordoba הינה עיר בינונית בגודלה באנדלוסיה, בעלת היסטוריה עשירה ומפוארת, שהחלה בתקופה הרומית, הגיעה לשיאה במאה העשירית תחת שלטון המוסלמים, אז היתה החליפות הגדולה והחשובה בכל אירופה, ואף היתה ביתם של פילוסופים רבים וחשובים. טיולים רבים מתחקים היום אחרי ההיסטוריה המרשימה של העיר, ואתרים רבים מציעים סיורים ותצוגות מהתקופות השונות. קורדובה יושבת על נהר הגוודאלכביר, לרגלי רכס סיירה מורנה. בכניסה לעיר עוברים על פני גשר רומי המתוח על הנהר. העיר בנויה בסגנון מורי מובהק, וסימטאותיה מפותלות וצרות. בכל מקום אפשרי נפרשות שדרות של עצי תפוז. הבתים מסויידים לבן ומעוטרים בשפע של עציצים צבעוניים והרבה קרמיקה. קורדובה היא מרכז למלחמת שוורים, ומפורסמת בעבודות היד המיוחדות שלה: עבודות פיליגרן (עיבוד עדין של זהב ובסף), עיבוד עורות, רקמה, אריגה וקרמיקה.
בתי קורדובה מתאפיינים בחצר פנימית, כשבכל אחת פאטיו ובו צמחייה עשירה. כל שנה, בשבועיים הראשונים של מאי, מתקיימת תחרות עירונית על הפאטיו היפה ביותר. אחת החוויות של טיול בעיר הזאת היא ללכת בסמטאות להציץ לפאטיו החבויים של כל בית ובית.

היסטוריה
במקורה קורדובה היא עיר פיניקית, אך לשיא תהילתה הגיעה בימי השלטון המוסלמי. המוסלמים הגיעו לקורדובה בשנת 711 וקבעו את קורדובה בתור עיר הבירה של ספרד המוסלמית. המורים (המוסלמים של ספרד) הביאו אתם לספרד אורז, פרי הדר, כותנה, זעפרן (כרכום) ופיתחו חקלאות ייחודית לספרד. הם הקימו רשת השקייה מפותחת על בסיס הרשת הרומית העתיקה והגיעו להישגים אדירים. בשנת 929 הצהיר השליט האמיי עבד אלרחמן השלישי על ח'ליפות עצמאית, נפרדת הח'ליפות העבאסית שבירתה היתה בגדאד. קורדובה הגיעה אז לשיא שגשוגה והיתה לעיר הגדולה ומרכז התרבות העשיר ביותר באירופה. הם פיתחו את כל המדעים והאמנויות והקימו מבנים שאין דומה להם בעולם. הנוצרים כבשו את העיר מידי המוסלמים במסגרת הרקונקויסטה (הכיבוש מחדש) ב-1236. ב-1492 קיבלו המלכים הקתוליים פרננדו ואיזבלה את פניו של קולומבוס, פעמיים. היא גם היתה העיר היחידה באירופה שהותקנה בה תאורת רחוב, ובתי חולים שהרופאים ניתחו בהם בהרדמה במאה ה-12.

העיר העתיקה
העיר העתיקה של קורדובה, הכוללת כשלושים אתרים, הוכרזה בשנת 1994 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בין האתרים המסגד הגדול, ארמון המלכים הנוצרים, בית הכנסת היהודי, כארבע כנסיות שונות, חומות העיר, שערי החומה השונים, שרידי מקדש רומי, בית מרחץ מוסלמי, מגדל קלאהורה, עמוד הנצחון של סנט רפאל, הגשר הרומי, ארמונות של אצילים שונים, וכמה מוזיאונים. המכלול הוא חתך היסטורי מרתק המציג בפני המטייל בו את כל התקופות והסגנונות שידעה קורדובה בשנות קיומה.

טיפים
לא לעזוב את העיר, או את ספרד בכלל, מבלי לסעוד במסעדת טאפס, ולשים את הדגש על מאכלי ים, כל מיני סנדביצ'ונים קטנים מעוטרים בפירות ים. שימו לב למנהג הספרדי המוזר: כשאוכלים, זורקים את כל השאריות והלכלוכים על הרצפה. זה יוצר את "פס הלכלוך". מקובל שככל שפס הלכלוך גדול ו"עשיר" יותר – המסעדה טובה יותר. מי שרוצה לאכול במסעדה טובה צריך לבחור במלוכלכת ביותר – זהו סימן מובהק בספרד כולה.

בית כנסת

בית הכנסת העתיק בקורדובה הוא היחידי ששרד באנדלוסיה לאחר גירוש יהודי ספרד ב-1492, ואחד מבין שלושה בתי כנסת עתיקים ששרדו בספרד. השניים האחרים נמצאים בטולדו. בית הכנסת כבר לא משמש כבית תפילה, אך הוא הוכרז כאתר לאומי, ומשמש כמקור גאווה לקהילה הקטנה של יהודי קורדובה. בית הכנסת נבנה בשנת 1315, והוא מעוצב בחלקו העליון של הקירות בפיתוחי סטוקו בסגנון המודחאר. בין הפיתוחים כתובות בעברית, ביניהן אחת הנוקבת בתאריך בניית המרפסת ששימשה כעזרת נשים. עד היום ניתן להבחין בגומחה שבה נשמר בעבר ארון הקודש. לאחר גירוש ספרד השתמשו בו הספרדים כבית חולים, ומשנת 1588 שימש כקפלה קתולית, ועל אחד הקירות נותר עד היום צלב. בימי שלטונו של פרנקו הוחזרה הגזלה לבעליה החוקיים, וכבודו של בית הכנסת הושב לו. הכתובת הברורה בעברית אומרת: "מקדש מעט ונוה תעודה, שכללו יצחק בן מחב בן הגביר אפרים ירוה, שנת שבעים וחמש, כן שעה אלוה, יש לבטח ירושלים".

עוד בנושא

חוויה באנדלוסיה מתחילה כאן